לא קל למצוא דירות לשכירות בערים הגדולות בגרמניה ובנוסף לכך מתווסף מטרד לא נעים אחר – הונאות שכירות.
התרגיל הקלאסי שרבים נופלים בו עובד כך:
מתפרסמת מודעה בתנאים מאוד מפתים, באימייל המשכיר מספר שהוא נמצא בחו״ל ובכדי לסגור את החוזה על השוכר הפוטנציאלי להעביר מקדמה על סך כמה אלפי יורו בהעברה אלקטרונית והמשכיר מבטיח כי ישלח את המפתחות בדואר.
עד כמה שזה נשמע הזוי מחפשי דירות רבים נופלים בפח וחווים מפח נפש מאוד גדול. אבל רוב המחפשים כבר שמעו על העוקץ הזה ולאחרונה הופיעה וריאציה אחרת של ההונאה שיותר קשה לזהות, כפי שמזהיר אותנו בסרטון שבסוף המאמר המתווך סרגיי צ׳רניאק.
וזהו העוקץ החדש:
מתפרסמת דירה במחיר נמוך ובמקום טוב, המתעניינים מגיעים לדירה, אוהבים אותה ומודיעים שהם מעוניינים.
ה״משכירים״ מבקשים להעביר מסמכים שונים כמקובל בשביל ״לבדוק״ את המתעניינים ואז מודיעים להם שהם ״זוכים״ בדירה.
אבל פה מגיע העוקץ, בשביל להתקדם הם דורשים להעביר אליהם מקדמה בגובה חודש שכירות ופיקדון על סך שלושה חודשים.
השוכרים מעבירים את הכסף וקובעים פגישה בשביל לחתום על החוזה ולקבל את המפתח. אך שהם מגיעים למקום הפגישה, למשל בית קפה, אף אחד לא מגיע. לאחר בדיקה מסתבר כמובן שהם לא היו בעלי הדירה אותה הם הראו. אז איך היתה להם גישה לדירה? יכול להיות לדוגמה שהם שכרו דירה ב- Airbnb או השיגו אליה גישה בצורה אחרת לצורך ההונאה.
איך להימנע מכזה עוקץ?
בניגוד לנהוג אולי במדינות אחרות, בגרמניה לא מקובל לתת מקדמות לפני החתימה על החוזה, קודם חותמים על החוזה ורק אז מעבירים את הכסף. גם כתוב בחוזה שהוא נכנס לתוקף רק לאחר העברת הכסף כך שאין למשכיר סיכון בכך שהוא אינו מקבל את הכסף מראש.
כמו כן על החוזה חותמים רק במשרד תיווך או בדירה של הבעלים או השוכרים ולא במקום ציבורי כמו בית קפה, וזה נותן ביטחון רב יותר לכשרות העסקה.
בנוסף לכך ניתן לבקש לראות את נוסח הטאבו בשביל לוודא שבאמת מדובר בבעלי הדירה או יפוי כוח במידה ומדובר במתווך או נציג מטעם בעלי הדירה.
תודה לסרגיי על הטיפ, וחיפוש דירות נעים וללא הפתעות לא נעימות!
