לאחר ארבע שנים שגרתי בחדר הזה הגיע הזמן לקפל את הדברים ולשלוח אותם לברלין.
מי שעוקב אחר הבלוג הזה יכל לראות הרבה סרטונים שצילמתי בו, חדר גדול עם תקרה גבוהה, תבליטים על התקרה ושני חלונות גדולים עם נוף לרחוב עם עצים יפים וביניינים מסגוננים ששרדו את המלחמה. בחדר הזה למדתי גרמנית, אירחתי חברים וישנתי מעל לאלף לילות. קצת עצוב לעזוב…
הייתי צריך להחליט איך להעביר את הדברים לברלין. בגרמניה מקובל לשכור וואן גדול או משאית קטנה שאפשר לנהוג בה עם רשיון רגיל, להזמין חברים ולעשות את ההובלה בלי להעזר במובילים. בדקתי את האופציה הזו וראיתי שהיא תעלה בסביבות מאה חמישים עד מאתיים יורו. לאחר שעשיתי חיפוש באתר Ebay Kleinanzeigen שזה כמו יד2 הגרמני, מצאתי מוביל שפירסם שהוא עושה הובלה מהמבורג לברלין בדיוק בתאריך שרציתי. ביקשתי ממנו הצעה והוא נתן לי מחיר של 120€. זה נקרא Beiladung כלומר במשאית אחת מובילים דברים של אנשים שונים וכל אחד משלם לפי המקום אותו הוא תופס. עבורי זאת הייתה אופציה מצוינת כיוון שזה היה יותר זול מהחלופה השניה וגם חסך לי הרבה עבודה בסחיבות. סה״כ לא היו לי הרבה דברים: שולחן כתיבה, טלויזיה, שולחן סלון, אופניים ו-12 קרטונים.
המוביל, בחור טורקי בשים קארים הגיע אומנם קצת מאוחר יותר ממה שקבענו אבל חוץ מזה עבד יפה מאוד. הוא לקח את הדברים מהמבורג בשלישי בערב ופרק אותם בברלין ברביעי בבוקר עוד לפני שהגעתי (בעלת הדירה פתחה לו את הדלת) כך שהייתי צריך לשלם לו מראש שזה בדר״כ לא רצוי בעבודה עם בעלי מקצוע. נתתי לו את הכסף במזומן ועוד 20€ טיפ לו ולעובד הגרמני הענק שהגיע איתו.
אבל היתה לי הרגשה שאפשר לסמוך עליו ולא התאכזבתי, כל הדברים הגיעו לברלין ובלי שום פגע.
הוא ראה שאני מצלם תוך כדי העבודה שלו ובהתחלה נעלב כי הוא חשב שזה בגלל שאני לא סומך עליו, אבל הראתי לא שאני לא מצלם את העבודה שלהם אלא את החדר עצמו ברגעים בהם הם לא נמצאים.
זהו, אני והדברים שלי הגענו בשלום לברלין ועכשיו אני מתחיל בעיר הזאת פרק חדש.
פוסטים קודמים בסידרה לעבור לברלין
כך החדר נראה לפני ואחרי הפינוי:
