ברלין היא עיר בינלאומית, מלאת אמנות מכל הסוגים, ובנוסף לזה גם זולה יחסית למגורים, מה שהופך אותה ליעד מאוד פופולרי לרילוקיישן. כמקום ״נחשב״, נוצרו לא מעט מיתוסים בנוגע לחיים בברלין. הנה חמישה מהם:
מיתוס #1: העיר כבר לא מה שהיתה פעם, פספסתם את ברלין האמיתית
אז כן, אנחנו כבר לא בשנות ה-90 הפרועות ונטולות החוקים של ברלין שלאחר נפילת החומה, אבל זה לא אומר שברלין איבדה את הקסם האנטי-ממסדי שלה. ההיסטוריה של ברלין עשירה מכדי לבטל אותה במחי יד, עוד הרבה לפני כניסתו של הטכנו לסצנה, והיא לא מאבדת את החשיבות התרבותית שלה כל כך מהר.
עלות המחיה עולה, זה נכון, זה קורה באופן טבעי כשערים מתעשרות. או במקרה של ברלין, נעשות פחות עניות… אבל היא עדיין נחשבת זולה למגורים ביחס לחברותיה האירופאיות. היא עדיין בועטת בתאגידים ונחשבת אחת הערים שהכי טוב לחיות ולעבוד בהן כעצמאי או בעל עסק.
מיתוס #2: כמעט בלתי אפשרי למצוא בברלין דירה בתור עצמאי
אחד המיתוסים הגדולים לגבי ברלין הוא שחייבים להציג חוזה עבודה כדי למצוא דירה. הדרישה לראות חוזה, או יותר נכון שלוש משכורות אחרונות, היא כדי להבין האם לאדם שמולך יש את היכולת הכלכלית לעמוד בדרישות התשלום על הדירה. בעלי הדירות רוצים שהשכר החודשי יהיה פי שלושה משכר הדירה הקר לפחות. עבור עצמאיים, ניתן להציג את המידע הזה גם, פשוט בצורה אחרת. למשל, הצהרת מצב חשבון חודשית או מסמך מרואה חשבון.
אם עובדים בשיטתיות, לפי הסדר הגרמני, אין שום סיבה שלא תצליחו למצוא דירה רק כי אתם עצמאים.
מיתוס #3: תשלום הפיקדון על סכום של שלושה חודשי שכירות משולם מראש
הפקדונות בברלין הם אכן גבוהים, במיוחד עבור ישראלים שרגילים שבעלי דירות בד״כ דורשים ערבות בנקאית שלא מופקדת, ולא פיקדון (אלא אם כן אתם מגיעים מתל אביב, שבה זה כבר יותר נהוג. ועדיין). תשלום הפיקדון, שיכול להגיע לסכומים מאוד גבוהים, יחד עם חודש השכירות הראשון (חם, שמקפיץ את הסכום בעוד איזה 200€ בממוצע), יכולים להרתיע ולהלחיץ בתהליך חיפוש הדירות. אבל חשוב לדעת שחוקי הגנת הדייר קובעים שניתן לדרוש לבצע את תשלום הפיקדון בשלושה תשלומים. זה קבוע בחוק וברגע שתשלפו את קלף החוק מול בעל הדירה שלכם, הוא ייאלץ להסכים לבקשה.
כן, המצב לא מושלם, אלה עדיין סכומים לא מבוטלים, אבל בשלושה תשלומים זה נראה קצת פחות מאיים, לא ככה?
מיתוס #4: קל לחיות בברלין בלי לדבר גרמנית
כן, זו עיר בינלאומית שמושכת אליה אנשים מכל העולם שחיים בבועה דוברת האנגלית שלהם ומצליחים להסתדר עם שתיים-שלוש מילים בגרמנית כדי להזמין דונר או וורסט, אבל זה לא בדיוק החוויה הכי נעימה שקיימת.
החיים בברלין מתנהלים בגרמנית ברובם. מקופאים בסופר ועד משרדים ממשלתיים, שהם כמובן מנת חלקם הלא מבוטלת של אזרחים זרים, שנאלצים להתמודד עם בירוקרטיה לעיתים קרובות. ידיעת השפה הגרמנית, מעבר למספר מילים בודדות, הופכת את החיים בברלין לטובים בהרבה. ידיעת השפה גורמת לתחושת שייכות, ואם אתם רואים את העיר או את גרמניה באופן כללי כמקום מחייה לטווח של יותר ממספר חודשים, חשוב להשקיע זמן וגם כסף בלמידת השפה. זה גם עוזר ביצירת קשרים בעיר חדשה.
בימים טרופים אלה של מגפה עולמית שמרחפת מעל ראשינו, חלק מבתי הספר מפעילים שיעורי גרמנית אונליין. למשל בבית הספר לגרמנית easy german (קוד קופון להנחה של 15%: haybegerman).
מיתוס #5: גרפיטי ואמנות רחוב הם חוקיים בברלין
כמות הגרפיטי ברחבי העיר היא עצומה, וניתן בקלות לטעות לחשוב שאמנות רחוב היא לא עבירה על החוק. אבל, למעשה, כל ציור קיר על בניינים פרטיים או ציבוריים שאינם בהסכמת בעל הנכס, הוא אסור בחוק ועלול להביא לקנס של עד 2000 יורו או אפילו מאסר בפועל של עד שלוש שנים על האמן שעומד מאחוריו.
כדי לחזות באמנות הרחוב האותנטית, האסורה, חפשו מחסנים ישנים, בניינים נטושים, ואתרי בנייה שמהווים מקור עלייה לרגל לאמני רחוב וגרפיטי. הבתים הנטושים ליד השפרה באזור וורשאואר שטראסה למשל הם מקום מעולה להתחיל ממנו.
אילו עוד מיתוסים על ברלין אתם מכירים?
מקורות: https://expatsinwonderland.com/5-myths-about-moving-to-berlin/
https://matadornetwork.com/abroad/9-myths-about-berlin-that-need-to-die/
