סיפור משפחתי – כל מילה אמת.
הסיפור הזה התרחש אי שם בתל אביב הקטנה של שנות השלושים – בתקופה שבה הגיעו לפלשתינה המנדטורית יהודים רבים מגרמניה, שנמלטו מאימת השלטון הנאצי, ונקראו כאן פשוט יעקעס.
סבתא רוזה לא הייתה יקית, אולם הייתה לה חנות סריגה ברחוב בן יהודה שטראסה, מעוז היקים המיוקקים בתל אביב. אם אתם זוכרים, בחנויות סריגה היו מוכרים צמר שממנו היו הלקוחות סורגות לעצמן בגדי חורף.
בוקר אחד נכנסה לחנות לקוחה ותיקה: הגברת פראו דוקטור רודולפינה שוורצנפוגל, שהייתה כמובן זוגתו הכבודה של הר פרופסור דוקטור יואכים שוורצנפוגל. פרופסור דוקטור יואכים שוורצנפוגל, ששינה שמו ל"יוסף העורב", היה דיקן המחלקה למוסיקה באוניברסיטת דרזדן, אולם בתל אביב הקטנה עבד כמוכר וורסטשן, דהיינו נקניקיות, בפתח אולם "אוהל שם" שבו הייתה מופיעה התזמורת הפילהרמונית.
Ich möchte einen Anzug für meinen Puzzi stricken, אני רוצה לסרוג חליפה לכלב שלי פוצי, אמרה רודולפינה לסבתא רוזה
Wie viele Wollknäuel soll ich kaufen? כמה כדורי צמר עלי לקנות?
נו, ענתה הסבתא רוזה, זה תלוי מאד בגודל הכלב. איך הוא הפוצי שלך, גדול? בינוני? קטנצ'יק?
Aber doch das ist meine Hund Puzzi, ich weiß nicht wie groß ist er! אבל זה הכלב שלי פוצי! אין לי מושג מה הגודל שלו!
אז למה לא תביאי את הכלב לחנות שנמדוד?
Aber das ist nicht möglich אמרה הפראו דוקטור, זה בלתי אפשרי!
Warum ist das nicht möglich? למה זה בלתי אפשרי?
Weil er Geburtstag hat. Das sollte eine Überraschung sein!
מכיוון שזה היומולדת שלו וזו צריכה להיות הפתעה!
