יום אחד בא מנדל לאבא שלי במס הכנסה וסיפר לו בסודי סודות: " הגיעו מים עד נפש!'
"מה קרה?" שאל אבא שלי.
"עס איז שוין מיר נמאס" – נמאס לי לחיות עם האישה המטומטמת שלי.
"דו ביסט אויך נישט א גרויסער חכם" – גם אתה לא חכם גדול, אמר אבא לסגן שלו מנדל, בטקט האופייני לו.
אבא רשם למנדל צעטל ומספר הטלפון של דוקטור צציק רופא המשפחה שלנו
"לך לרופא שלנו, מוטקה צ'צ'יק, והוא כבר לרשום לך איזה תרופה או איזה דבר "
למחרת לא הגיע מנדל לעבודה. זה היה דבר נדיר מאוד, שכן היה לו מוסר עבודה גבוה הוא והתייצב כל יום לעבודה באש ובמים גם ביום כיפור שחל להיות בפסח.
גם יום אחרי זה לא הגיע מנדל עבודה וככה יום אחרי יום עד שאחרי עשרה ימים אבא כבר היה מודאג.
הוא טילפן למנדל ושאל אותו: "מה קרה לך? כאן במשרד כולנו מודאגים!"
"הדבר היה ככה ", אמר מנדל בטלפון: "הלכתי כמו שהצעת לי לרופא והוא לא נתן לי תרופה – הוא אמר לי שאם החיים קשים לי והכל מעצבן אותי אני צריך לצעוד עשרה קילומטר והמצב ישתפר"
נו????? שאל אבא, נו???????
"באמת מצבי מצויין אני מרגיש טוב צעיר וחזק" ענה מנדל בטלפון.
"אז למה אתה לא מגיע לעבודה? "
"אני כבר הגעתי לחיפה, אז איך אתה רוצה שאני אלך משם למשרד?"
ואם תשאלו אותי איך אבא טילפן בשנות החמישים למנדלה המשוטט ברחבי הארץ, אני אענה לכם שזה לא עניינכם, ושאל תבלבלו אותי עם עובדות, ושכל
