הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו

אל תפסידו עידכונים

מבקרת בארץ – טיסות לואוקוסט

אני בביקור בארץ (אך לבי בשווקי כריסמס), טסתי עם הקו החדש יחסית של ריינר שהתחיל לפעול מברלין לתל אביב במחירים ממש זולים, טסתי מטגל וסך הכל היה ממש בסדר.

כן היו להם עיכובים, העלייה למטוס לקחה המון זמן, ארגון כל המזוודות והתיקים בתוך המטוס גם לקח המון זמן, וגם היה עמוס מאד. וכמובן, כיאה לחברת לואו-לואו קוסט, כל דבר שרוצים לשלוט בו עולה עוד כסף.

אם אתם גמישים, ריינר תהיה הבחירה הנכונה עבורכם ככל הנראה. הפערים בין מחיר הטיסה ביום אחד לבין המחיר ביום שאחריו או לפניו יכולים להיות אפילו כפולים. בזכות הגמישות שלי, יכולתי לבחור את הטיסות בשעות הכי נוחות ובמחירים הכי זולים, ובתוספת פריוריטי, יצא לי 70 יורו הלוך חזור. ברירת המחדל בריינר השתנתה בזמן האחרון, והם מאפשרים להביא רק תיק גב לקבינה, אלא אם שילמת על תוספת. פריוריטי נותן כביכול קדימות בבורדינג (בפועל לא היתה הפרדה בכלל), ומאפשר לקחת אתך גם טרולי בנוסף לתיק הגב שניתן אוטומטית לכל נוסע. התוספת בד״כ נעה בין 8 ל-12 יורו לכיוון. כסא לא עניין אותי, בחרתי הקצאה רנדומלית וקיבלתי כסא של יציאת חירום, שעל פניו נשמע נחמד, במיוחד לגבוהים שבניכם, אבל אני פיצית, ומקום לרגליים פחות קריטי לי.

יש לציין וחשוב לדעת שאם לא שולחים מזוודה לבטן המטוס, לא צריך לעמוד בכל התור הענקי המשתרע לאורך כל שדה התעופה (טגל). גיליתי את זה מאוחר מדי ואז עדיין נאלצתי לעמוד בתור בבידוק כי אנשים כבר התחילו לעבור מהתור של הצ׳ק אין, אבל תלמדו מהטעות שלי. לכו ישירות לדלפקים של ביקורת הדרכונים, וכך תהיו ראשונים בבידוק הבטחוני ותוכלו לשבת בנחת בגייט, במקום הכי טוב ליד שקעים ופח ולא איפה שכולם עוברים בדרך למכונות האוטומטיות, כמוני.

 

מה שכן בעייתי במקומות האלה הוא שלא ניתן לשים על הרצפה שומדבר בהמראה ובנחיתה. אז הדובי הענקי שקניתי לאחיינית שלי נדחס בבושת פנים לאחד התאים העליונים. את האזניות שכחתי בתיק הגב שגם נדחס לתא נידח במקום לא ידוע כי לא היה מקום להכניס זבוב בתאי האחסון. השולחן המתקפל שמחובר בד״כ לכסא שמלפנים, בכיסאות החירום מקופל לתוך משענת היד. אני גיליתי את זה רק לקראת סוף הטיסה וחבל שלא קודם. ומלבד זאת, שאר הדברים שרציתי עמי להמראה היו פשוט מונחים עליי ומסביבי בכסא וזה לא נח בכלל. אבל ככה זה כשלא בוחרות כסא בתשלום.

בטיסה עצמה, הדיילים מאד עסוקים בניסיון למכור. אני דאגתי לעצמי לאוכל, נשנושים ומים לטיסה, אז לא הייתי צריכה דבר, אבל מי שלא חשב על זה לפני כן, היה יכול לעשות זאת בתשלום במטוס. מעבר לעגלת נשנושים ושתייה, הם עברו גם עם עגלת דיוטי-פרי עם בשמים ודברים נוספים שלא הייתי מאד מרוכזת בהם כי התמקדתי בעריכת הוידאו הבא לערוץ היוטיוב שלי וגם בעקר כי לא הייתי צריכה דבר.

זו היתה טיסת צהריים ולעתים האור היה כל כך מסנוור שנהיתה לי מיגרנה. מצד שני – השקיעה היתה שווה את זה. אין הרבה דברים יפים כמו לצפות בשקיעה מתוך מטוס.

נוחתים.

המטוס עדיין נוסע, אמנם על הקרקע אבל הוא בתנועה. הנוסעים כבר מתחילים לשחרר את החגורות, להוציא את הניידים ממצב טיסה, להוריד מזוודות ותיקים מתאי האחסון. עד שננזפו קשות (אך בשובבות) על ידי הכרוז בטיסה, שהמטוס עדיין נוסע, שלט החגורות עדיין דלוק ובאופן כללי, דלתות המטוס עדיין סגורות אז אין להם לאן ללכת.

הדלתות נפתחו, אפשר לנשום. אבל רגע, איפה כל הדברים שלי? תיק הגב אותר ראשון. הנוסעים שלידי כבר מצאו את כל חפציהם ונתנו לי לעבור (כי ישבתי במעבר) אך עוד לא הצלחתי לאתר את שאר הדברים, ולא היתה לי גישה לתאי אחסון מרוחקים יותר. נתתי להם לעבור אותי וחיכיתי שמרכז המטוס יתרוקן מעט. את המזוודה איתרתי בתא פתוח ומרוחק, וביקשתי את עזרתו האדיבה של בחור חביב שיוריד אותה עבורי (כבר הזכרתי שאני פיצית?). את השקית ובה הדובי הענקי והיפהפה שהיה הדבר הכי חשוב עבורי, לא הצלחתי למצוא. בעודי מקטרת בקול, אותו בחור שהוריד עבורי את המזוודה אמר שהוא רואה שקית במושב לידו, איך הייתי אמורה למצוא אותה? טוב, אספתי את כל הדברים שלי וקדימה, החוצה.

גל חום שטף את פניי מרגע עזיבת המטוס. המעיל הענק והכבד שהבאתי אתי מברלין של 5 מעלות נתלה על ידי והסוודר שלבשתי איים לחנוק אותי מרוב חום. איזה עונה זאת? עונת ישראל. סוף נובמבר וחם. לאחר שנרגעתי ממעבר הטמפרטורה החד, לנגד עיניי נגלו כל שותפיי לטיסה, ממתינים לאוטובוס שייקח אותנו לשדה. העקר מיהרתם, אה? השתדלתי להישאר קרובה לדלת כדי שהיציאה מהאוטובוס תהיה מהירה. הדלתות נפתחו ממש מאחורי ויצאתי ראשונה אל עבר אולם הנוחתים הנכסף. השעה שש וחצי בערב, יום ששי, התור לביקורת הדרכונים קצר להפליא, דקה וחצי והופ – אני באולם קבלת הפנים, שגם היה ריק מאד. אךך, איזה כיף זה לטוס מחוץ לעונת התיירות.

מה החוויה שלכם מטיסות בחברת לואו-קוסט? איפה אתם מחפשים כרטיסי טיסה כשמתכננים לבקר בארץ? באיזה תקופות בשנה אתם מעדיפים לבקר? כתבו בתגובות

 

שיר אשכנזי

שיר גרה בברלין מאז אוגוסט 2018, כתבת תוכן ומנהלת סושיאל מדיה פרילנסרית. היא בעלת בלוג אוכל וגם ערוץ יוטיוב על אוכל, מתכונים והחיים בברלין.

View all posts

קבלו עידכונים שבועיים מחי בגרמניה!
Holler Box