הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו

אל תפסידו עידכונים

הדרך שלי בגרמניה – נטע שחר

הכירו את נטע שחר, מוזיקאית שעברה לברלין לפני כמעט שלוש שנים

מה הביא אותך לגרמניה? איך התגלגלת לכאן?

הרבה זמן רציתי לתת צ׳אנס לברלין במטרה לצאת קצת מהביצה בארץ ולנסות להתפתח כאן אמנותית ומקצועית. כשחברה שגרה כאן הציעה לי להחליף את השותפה שלה שעזבה מעכשיו לעכשיו, החלטתי להיות ספונטנית והלכתי על זה. צ׳יק צ׳ק התארגנתי על ויזת אמן ומאז אני כאן.

ספרי קצת על האזור שבו את גרה, מה את אוהבת בשכונה במיוחד?

עד כה עברתי דירה פעמיים בתוך ברלין אבל תמיד נשארתי בנויקלן. עכשיו אני גרה ממש ליד השוק הטורקי. יש באיזור מלא ברים מגניבים ומסעדות מעולות וזולות. חוץ מזה, הרבה מאוד חברים שלי גרים באזור ואפשר להגיע בקלות באופניים ממקום למקום. נויקלן היא שכונה קוסמופוליטית, התגשמות החלום של רב-תרבותיות.

במה את עוסקת?

עם ההרכב ׳גורגוליצה׳

אני מוזיקאית; מלחינה, מעבדת וזמרת. כמלחינה, אני נוסעת לא מעט לתכניות בכל העולם, רזידנסי, כיתות אמן. בנוסף, אני עובדת כמעבדת עבור גופים בארץ, בעיקר תזמורות ומקהלות.
לפני כשנה וחצי הקמתי יחד עם עוד שתי חברות, נצן ברנשטיין (השותפה שבזכותה עברתי לברלין), ומדלן שטנגה, את הטריו הווקאלי ״גורגוליצה״. אנחנו שרות בעיקר שירי עם בשפות וסגנונות שונים מארצות כמו בולגריה, יוון וגאורגיה, ונוסעות למקומות האלה כדי ללמוד עם מורים מקומיים. אנחנו מופיעות הרבה בברלין. בחודש מאי האחרון נסענו להופיע בארץ במסגרת פסטיבל ״מוסררה מיקס 2019״ בירושלים, ובקרוב צפויות לנו כמה הופעות מחוץ לברלין.
בנוסף אני עובדת כבר מספר חודשים כספרנית בספריית התווים של האקדמיה למוזיקה ברנבוים-סעיד והאולם ע״ש פייר בולז. אני אוהבת להיות מוקפת בתווים ופרטיטורות ולהכיר מוזיקאים מעולים מכל העולם. האקדמיה היא מקום לא שגרתי, במיוחד עבור מישהו מישראל. יש שם הרבה סטודנטים, מורים ואנשי סגל מהמזרח התיכון, וזה מקום שבו פלסטינים, ישראלים, איראנים, סורים, מצרים וטורקים יכולים להתחבר, להתערבב ולהתמקד במוזיקה. דרך העבודה באקדמיה קיבלתי זווית חדשה על הקונפליקט הבלתי נגמר שלנו, וזאת זכות לא מובנת מאליה.

מה החלק האהוב עלייך בעיסוקך?

היצירתיות. בהלחנה אני יכולה לברוא עולמות יש מאין. זה ממש תהליך מרגש. עיבודים זה גם משהו שאני מאוד אוהבת לעשות ושמחה על כל הזדמנות לכתוב לכלים או לקולות. גם העבודה עם ״גורגוליצה״ היא מאוד יצירתית, כל אחת מביאה משהו אחר וביחד נוצר משהו חדש. לשיר עם אנשים זה הדבר שאני הכי אוהבת בעולם, וזה הדבר היחיד שאני עושה רצוף מגיל 10, אז התחלתי לשיר לראשונה במקהלה בעיר הולדתי רמת-גן.

מה את אוהבת בחיים פה?

יש הרבה דברים: את זה שיש כאן הכל מהכל ושיש סצנה רצינית לכל דבר ופסטיבלים בינלאומיים בכל תחום בערך. זה המקום להתפתח בו בתחומי האמנות, ובמוזיקה בפרט. דבר נוסף זה השקט, שלא חשבתי שאפשרי במסגרת החיים בעיר, ויש המון ספייס. המדרכות רחבות ויש הרבה פארקים וטבע. כמובן שגם יותר זול לחיות כאן בהשוואה לארץ ויותר זול וקל לצאת מכאן למקומות אחרים בעולם. אבל מה שאני הכי אוהבת בעיר הזאת זה את עודד, בן הזוג שלי שאותו הכרתי בברלין, ושבגללו כנראה אשאר כאן הרבה יותר ממה שתכננתי. למעשה הכרנו בפייסבוק כשהוא נתקל בוידאו של ״גורגוליצה״, התעניין קצת ואז הגיע להופעה שלנו.

מה היית משנה בגרמניה אם היית יכולה?

הייתי משפרת את רמת השירות.

נקודה אחת לא צפויה שהיית ממליצה לבקר בה?

לא יודעת עד כמה זה לא צפוי, אבל בשבילי זו הייתה תגלית מרעישה: רק לאחרונה גיליתי שיש בר ענק עם הופעות על הגג של נויקלן ארקדן, שזה די מגניב.

מסעדה או בית קפה אהובים?

K-fetisch הוא בית קפה אהוב, שממוקם מתחת לדירה הראשונה שגרתי בה כאן. ההתמכרות שלי לסושי מחזירה אותי תמיד לטביביטו, המסעדה היפנית הקטנה בקארל מרקס שטראסה.

מה הכי חסר לך בגרמניה?

ההורים שלי ובמיוחד ארוחות השבת אצלם. למזלי ברלין לא רחוקה מדי מישראל, אז יוצא שאנחנו מתראים יחסית הרבה, בישראל או בברלין.

איך ניתן ליצור איתך קשר?

אימייל, פייסבוק או באתר שלי

 

מערכת חי בגרמניה

View all posts

קבלו עידכונים שבועיים מחי בגרמניה!
Holler Box