זהו סיפור משפחתי עתיק יומין שהתרחש עוד בימים ההם, במאה ה- 19 , לפני שסבא שלי נולד. אבל הוא עובר מפה לאוזן לאורך הדורות, כך שכל מילה אמת..
הדוד שייע היה דוד של סבא שלי. שמו האמיתי היה שייע שווייגשטילער, אבל הכל קראו לו: שייע שבר-כלי, עוד מעט תבינו למה.
הדוד שייע, היה מה שקוראים יהודי החצר של איזה פריץ אכזר באחוזה כפרית בדרום צפון גליציה. הפריץ, איגנץ מזורקביץ' שמו, קרא יום אחד בגזטה של הפריצים על החבר שלו שלימד את הכלב לרקוד והחליט שהוא מקנא, ורוצה גם הוא כלב מיוחד.
הפריץ קרא לשייע ואמר לו: הא לך 500 קרויצר, ולך תקנה לי כלב משטרתי מהודר.
הדוד שייע היה בעננים: 500 קרויצר זה המון כסף, והוא יוכל לפרנס את עצמו ואת משפחתו מהסכום הזה שנה שלמה. גם כלב משטרתי זה לא דבר שכל כך קשה להשיג. לפני שיצא לדרך החליט שיהיה לסור אצל בית המרזח – הקרעטשמע של יחזקאל נוידרפר, בן דודו.
בבית המרזח הרים הדוד שייע א גלעזל יי"ש לרגל הצלחתו הפיננסית הבלתי צפויה, ואחר כך עוד כוסית, ועוד כוסית עד שצנח מתחת לספסל של בית המרזח.
עם שחר התעורר דוד שייע, פשפש באמתחתו ונבהל מאוד: צרור הכסף, מטבעות הזהב שנועדו לרכישת הכלב המשטרתי, נעלמו ואינם. מה לעשות עכשיו? הדוד שייע נבהל מאוד, אך התעשת חיש קל, והחליט לעשות מעשה ולנסות לגנוב כלב משטרה.
הוא הלך אל הסטנציה של הפוליציי לרחרח מה המצב. ובאמת, בכניסה לתחנה פיטרלו שני כלבי משטרה אימתניים מסוג רועה גרמני שחשפו עליו שיניים. הוא החליט לחזור בערב ואז לנסות להרדים את הכלבים באמצעות גפילטע פיש מסומם, אולם בעודו מסתובב ללכת חזרה, זינק אחד הכלבים ודפק לו ביס כזה בתחת, עד שהדוד שייע חישב את נפשו למות.
במר יאושו, פנה הדוד שייע אל המטרה הקלה ביותר. ליאנק קבצן העיירה היה כלב, אם אפשר לקרוא ככה לייצור הזה. היה זה כלב זקן וחולה, מרופש ומטונף, צולע ומסכן. כל כך מסכן היה הכלב עד שאפילו לנבוח לא יכול היה.
שייע רכש במעותיו האחרונות בקבוק וודקה והשאיר אותו, ככה במקרה, ליד המקום בו נהג יאנק הקבצן לשבת. יאנק ראה את בקבוק הוודקה על המדרכה, חשב שזו מתנה משמים, אמר: יזוס כריסטוס מקסימוס סינוס אומגה טי, והחל לשתות. לא חלף זמן רב ויאנק נרדם וישן שנת שיכורים על המדרכת. שייע הגיח מבין הצללים, לקח את החרא כלב, והביא אותו לפריץ.
הפריץ, שראה את הכלב המחורבן שהביא לו הדוד שייע, ורעם בקולו:
מה זה הייצור הפתטי הזה? אמרתי לך להביא כלב משטרה, לא? זה כלב משטרה זה? אפילו לנבוח הוא לא מסוגל!
הוא לא נובח, כי הוא מהגעהיים פוליציי, ענה הדוד שייע.
את מה שקרה לאחר מכן אתם יכולים לדמיין. מספיק שאציין כי מאז קראו לו הכל: שייע שבר-כלי.
